זואולוג, מחברן של עבודות מדעיות רבות, מנהל גן החיות של ורשה. בזמן הכיבוש הגרמני השתתף בפעולות המחתרת ובמרד ורשה. יחד עם אשתו אנטונינה הציל יהודים רבים כשהוא עוזר להם לצאת מן הגטו ומסתיר אותם בגן החיות שאותו ניהל. בין הניצולים היו בין השאר הפסלת מגדלנה גרוס ורחל אאורבך. בני הזוג ז'בינסקי הוכרו כחסידי אומות העולם.

סופרת פולנייה, פעילה חברתית, מחברת החוברת "מחאה" שפורסמה באוגוסט 1942 ובה קריאה למחאה נגד התוכנית הנאצית להשמדת יהודים. יחד עם ונדה קרהלסקה יזמה את הקמת ארגון העזרה ליהודים "ז'גוטה".

בזמן השואה הצילה המשפחה בכפר ביירובקה ליד יסלו את גולדה וייץ.

קצין בצבא הפולני, חבר ב-AK, השתתף במרד ורשה. בזמן השואה הציל את יוסף קיסלהוף.

טדאוש, אנטונינה וטרסה צ'ז'ובסקי הצילו בווילנה 8 יהודים: תמרה וולפסון, חיים אפשטיין, רחל גורביץ'-קפלן ובני משפחות וולקוב ופסל.

ולדיסלבה, קרול וסטפניה שלקה מן הכפר נייביישצ'ני ליד סאנוק הצילו אל לאון פנר.

המרד הראשון באירופה הכבושה בידי הגרמנים, הפעולה המזוינת הגדולה ביותר על אדמת פולין הכבושה מאז תחילת המלחמה בספטמבר וההתנגדות היהודית המשמעותית ביותר של האוכלוסייה היהודית שנדונה למוות.

בזמן השואה הציל מירון ליסיקביץ' מקרוסנו את רבה דבוז'צקה ואת שרה פרידמן

סופר, פובליציסט, לוחם המאבק בכובש הגרמני בספטמבר 1939 ומשתתף במרד ורשה, גנרל. חבר ארגון ז'גוטה, אחראי לעזרה לילדים היהודים. הוכר כחסיד אומות העולם.

שמו האמיתי היה יאן רומואלד קוזילבסקי. שימש שליח המחתרת הפולנית והממשלה הפולנית הגולה ויצא להודיע לאירופה המערבית על השמדת העם היהודי בפולין הכבושה. הוכר כחסיד אומות העולם.

היסטוריון, פובליציסט, עיתונאי, פעיל חברתי, פוליטיקאי, דיפלומט, חייל ב-AK, השתתף במרד ורשה, עבד עם ארגון ז'גוטה. הוכר כחסיד אומות העולם.

בזמן הכיבוש הגרמני הציל את ידוויגה צוקר ואת שמעון איינהורן.

יאן צווינאר גר במרקובה עם אשתו הלנה ושניהם אספו לביתם את הנער אברהם סגל מלנצוט.

ניצל הודות למשפחת סקורבצ'וב מקשמייניץ ומשפחת צווינאר ממרקובה. אחרי המלחמה עלה ארצה והיה חבר קיבוץ בצפון. היה מעורב בהנצחת תושבי מרקובה שהצילו יהודים וידיד "מוזיאון פולנים המצילים יהודים".

ב-27 באפריל 1940 ציווה היינריך הימלר על הקמת מחנה השמדה באושוויץ-בירקנאו (בפולנית: אושווצ'ים-בז'זינקה). מעריכים כי בשנות קיומו של המחנה הושמדו בו כ-1.1 מיליון יהודים מרחבי אירופה. בכלל מחנות הריכוז של גרמניה הנאצית נספו גם כ-150 אלף פולנים, כ-23 אלף צוענים-רומים, 12 אלף שבויים סובייטיים ובני עמים אחרים. סך הקרבנות של מחנה זה נאמד ב-1.3 מיליון איש.

פעיל מפלגת הנוצרים הדמוקרטית, ציר במועצת ורשה. השתתף במלחמה נגד הכובש הגרמני בספטמבר 1939, נכלא במחנה שבויים בהונגריה, שם היה מפקד בכיר במחנה האזרחי. ניהל פעילות של הברחת אנשים דרך גבול הונגריה-יוגוסלביה . הציל בדרך זו קבוצה של יהודים פולנים. בשנת 1944 סייע בין השאר לבני משפחת ווהל.

בזמן השואה הצילו בניסקו את ינטה ויצחק נחמן.

בעיירה רודניק על נהר סאן הצילו בזמן השואה את מלווינה קנסקה ואת בעלה.

בזמן השואה הצילו בעיר ז'שוב את הרמן ורחל קאס.

בכפר לוקובה ליד לסק הצילו את מלך סגל.

משפטנית, בזמן המלחמה התגוררה בעיר ז'שוב, והגישה עזרה ליהודים. כשאחד מהם נעצר על ידי הגסטפו וגילה את מקום המסתור אצל בוצ'ק, היא נמלטה לוורשה. היא התגוררה סמוך לגטו והמשיכה לסייע ליהודים, הפעם לאחים לבית רוזנהולץ. לחמה במרד ורשה.

בזמן השואה פעלה בלובצ'וב להצלתם של מרים ומאיר שנקר ולוסיה גרינשפן.

פוליטיקאי, דיפלומט, בזמן מלחמת העולם השנייה היה גזבר סניף ארגון ז'גוטה בלבוב.

בנאום ברדיו שנשא בלונדון ב-5 במאי 1943 והיה מיועד לפולנים בפולין הכבושה, פנה הגנרל שיקורסקי, ראש הממשלה הפולנית הגולה, לפולנים ואמר: "מתנהל הפשע הגדול ביותר בתולדות האנושות. אני יודע שאתם מסייעים ליהודים הנרדפים ככל יכולתכם. אני מודה לכם על כך, אזרחים, בשמי ובשם הממשלה הפולנית אני פונה אליכם בבקשה להעניק כל עזרה אפשרית ליהודים בפולין ולנסות ולהתנגד למעשי האכזריות הנוראיים האלה".

בזמן הכיבוש הגרמני היא עבדה בתור חובשת ומיילדת במרכז הבריאות ברחוב גרוחובסקה בוורשה. היא ארגנה גם סיוע כספי ליהודי הגטו. בשנת 1942 הפקידו בידיה תינוקת יהודייה. סטניסלבה בוסולד הייתה לאימה המאמצת. הילדה שניצלה כך היא אלז'בייטה בוסולד- פיצובסקה, פעילה חברתית, מחנכת, מחברת ספרים לילדים ולנוער.

בזמן הכיבוש הנאצי הסתירו שתי הנשים בפשמישל את פליציה שוואם, שהוריה נספו. פליציה הוטבלה לנצרות וניתנו לה מסמכים אריים.

צוענייה-רומית פולניה, מכונה "סנדלר של הרומים". הצילה קרוב ל-50 ילדים יהודים ורומים.

פעילה חברתית, סוציאליסטית, חברת ארגון ז'גוטה. יחד עם חבריה הצילה ילדים יהודים רבים כשהיא מוציאה אותם מן הגטו ומוצאת להם מקום מסתור אצל משפחות פולניות ובבתי יתומים. מייחסים לה הצלת 2500 ילדים.

ממש לפני מותו אמר שמואל זיגלבוים: "במותי אני רוצה לבטא בצורה החזקה ביותר את מחאתי על הסבילות שבה מתבונן העולם בהשמדת העם היהודי ומאפשר אותה. (…) כיון שלא יכולתי לעשות שום דבר בחיי, אולי מותי יגרום לשבירת האדישות של אלה שיכולים להציל, אולי ברגע האחרון ממש, את היהודים הפולנים שחיים עדיין".

ויטולד פילצקי, קצין בחיל הפרשים, חדר בזמן הכיבוש הגרמני למחנה הריכוז באושוויץ כדי להתוודע לקורה בתוך המחנה. הודות לדיווחים שלו שמע העולם על מנגנוני ההשמדה.

הם הצילו בעיר פשמישל את ידוויגה האופט, את אביה מייצ'יסלב וקרוביהם – אליציה והלינה הלפרן.

סופרת ועיתונאית. בזמן השואה ניצלה הודות למשפחה פולנית

משפחת צ'ייקובסקי מן הכפר זרנצין ליד קרוסנו נטעה עץ בגן חסידי אומות העולם ב"יד שם".

מטילדה ובנותיה הלנה ואירנה הצילו בפשמישל את לוסיה רוזן.

פעיל חברתי ופוליטיקאי, ציר מועצת העם (1946-1945), השתתף במרד ורשה, חסיד אומות העולם. בשנת 1986 עמד בראש ארגון חסידי אומות העולם בפולין.

בכפר לוקביצה ליד לסקו הצילו את בני המשפחות אלט, בוכבינדר וברנדל.

בזמן השואה הצילו בכפר סונין ליד לנצוט את בתיה, שילה ויוסף גורפיין מלנצוט ואת יחיאל מלון.

נולד בלנצוט, נפטר בסביבות חיפה. בזמן השואה הצילו אותו משפחות פולניות בקשמייניצה ובמרקובה. סוף המלחמה מצא אותו אצל הלנה ויאן צווינאר.

פזמונאי ושחקן, מבצעם של להיטים גדולים. בזמן הכיבוש הגרמני חייל ב-AK , השתתף במרד ורשה. הוא הסתיר את המלחין איבו וסבי, או בשמו האמיתי – איגנצי זינגר עם משפחתו. הוא סייע לו להשיג זהות חדשה ולהגיע למערב. הוכר כחסיד אומות העולם

השליח האגדי שעל פי הוראת הממשלה הפולנית הגולה מסר למערב על תוכנית השמדת היהודים של גרמניה הנאצית. בשנים 1942 – 1943 נפגש עם נציגי מדינות המערב ועם חוגים רבי השפעה. אך הוא נתקל בחוסר הבנה ובאדישות. עד סוף חייו סבר ששליחותו לא צלחה.

בכפר זרנציני ליד קרוסנו הציל בני משפחות ליפנר, ברגמן, מורגנשטרן וברייטוביץ'. במועד מאוחר יותר הוענק התואר גם לילדיהם – יז'י אנדז'יי, ולריאן וברוניסלבה.

בזמן הכיבוש הגרמני הצילו בני הזוג ובתם מקולבושובה את נורמן ולייבוש זלזיץ.

אחד מששת ילדיהם של ויקטוריה ויוזף אולמה ממרקובה. נרצח עם הוריו ואחיו על ידי ז'נדרמים גרמנים ב-24 במרס 1944.

בזמן השואה הסתירו בני הזוג את משה לרר.

בזמן הכיבוש הגרמני הציל את נכדו ואת כלתו של לודוויג זמנהוף, יוצר שפת האספרנטו. ינצ'בסקי הגיש עזרה בשיתוף פעולה עם הכומר מרצלי גולדבסקי, גם הוא חסיד אומות העולם.

פקיד קונסולרי בברן, חבר "קבוצת לאדוש" שסייעה ליהודים בזמן המלחמה והכיבוש על ידי השגת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית.

בזמן הכיבוש הגרמני הסתירה משפחת לאך מבביצה ליד פשמישל את מנדל רפס, רוזה אנגלרד ואסתר לאנגלרד-קורמן.

בזמן הכיבוש הגרמני פעלו סטפניה וסטניסלב וכן מיחאו פירצק וכן אדם ששם משפחתו קושמיירצ'יק להצלת משפחות ליברמן, קרמר ופורר.

ויקטוריה ויוזף אולמה ממרקובה הסתירו 8 יהודים ממשפחות גולדמן (קרוב לוודאי שהיה זה שאול ובניו), גרינפלד ודידנר (האחיות גולדה ולאה עם בתה). ב-24 במרס ירו ז'נדרמים גרמנים ביהודים המסתתרים ובכל משפחת אולמה, בלי לחוס אף על ילדיהם.

קצין בצבא הפולני, מהנדס, חבר ב-AK, קצין המודיעין הנגדי, לוחם במרד ורשה. בזמן השואה פעל למען הצלת ברברה גולדה, בנה, דורה כץ ואדווארד טוהרי-ורשבסקי. הוכר כחסיד אומות העולם .

מהגרים מפולין שמתגוררים בצרפת הצילו בזמן השואה את נחום ומרים צימבליסט.

שליח פולני שפעל ללא לאות כדי להזעיק את המערב ולהביא לידיעתו את פשעי השואה של גרמניה הנאצית על אדמת פולין.

עובד קונסולרי, כלכלן ופעיל יהודי. חבר ב"'קבוצת לאדוש", שפעלה בברן וניסתה להציל יהודים בעזרת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית.

בזמן השואה פעל סטפן חמיץ' להצלת משפחת טישלר.

בגטו שהוקם ב-27 באפריל 1942 קובצו כשלושת אלפים איש מסוקולוב וכפרי הסביבה וגם מלודז'. לאחר חיסול גטו זה הם הועברו לגטו ז'שוב ומשם הם גורשו למחנה בבלז'.

בכפרים אלה שבאזור מינסק מזובייצקי רצחו ז'נדרמים גרמנים 25 פולנים ושלושה יהודים.

מריה, מיחאו, סבסטיאן, סטפן שבונטק וכן שמעון, יוזף, ברוניסלב פצולה וכן יוזפה, אנטוני, קטשז'ינה פצולה-קובל, ולדיסלב קלב הסתירו בזמן הכיבוש הגרמני את יוסף ופייגה גולדמן.

משורר, סופר, מסאי, היסטוריון של הספרות, מתרגם. חתן פרס נובל לספרות לשנת 1980. יחד עם אחיו אנדז'יי, חייל ב-AK, הקימו בווילנה נקודת איסוף ליהודים בנסותם למצוא להם מסתור בטוח. שני האחים הוכרו כחסידי אומות העולם.

תושבת מרקובה, בתם של חיים הירש ואטל לבית ריזנבך, גולדמן, הוסתרה יחד עם בתה על ידי משפחת אולמה במרקובה ונרצחה אתם בידי ז'נדרמים גרמנים ב-24 במרס 1944.

פרופסור, פוליטיקאי, דיפלומט. היה יו"ר הכנסת ושגריר ישראל בפולין. בזמן הכיבוש הגרמני ניצל בידי משפחה פולנית ואוקראינית בבוריסלב.

פסנתרן ומלחין מחונן, תושב ורשה. בזמן השואה איבד את כל משפחתו. הוא עצמו הוסתר על ידי פולנים, בין השאר על ידי ינינה ואנדז'יי בוגוצקי ובסיוע ויטולד לוטסלבסקי ואחרים. ברגע הקריטי ביותר חס על חייו קצין ורמכט, וילם הוזנפלד.

הגטו מנה כ-24 אלף יהודים ורובם נרצחו ביערות הסביבה או במחנה ההשמדה בלז'ץ. בסוף שנת 1942 חוסל הגטו סופית.

בזמן השואה סייעה משפחת טרשקביץ' מחמיילניק ליד ז'שוב לרוזה, אינה וינינה שיינבך.

הם נישאו בכנסייה על שם דורוטה הקדושה במרקובה. בשנות נשואיהם נולדו להם ששה ילדים והשביעי היה בדרך. הם נרצחו על ידי ז'נדרמים גרמנים יחד עם ילדיהם ועם היהודים שהסתירו, משפחות גולדמן, גרינפלד ודידנר , ב-24 במרס 1944.

עיתונאית, פעילה חברתית ועובדת סעד. חברה קרובה של אירנה סנדלר וידוויגה פיוטרובסקה,, חברת ארגון ז'גוטה, ומארגנת עזרה ליהודי גטו ורשה.

בכפר דמביצה, שם התגוררו, הם הסתירו את יהודה זיגלר.

בת למשפחת אצילים פולנית, מחנכת, לחמה במרד ורשה. בזמן המלחמה ניהלה בשכונת סאדיבה בית יתומים שם הסתתרו גם ילדים יהודים. עבדה עם ארגון ז'גוטה. אחרי מותה הוכרה כחסידת אומות העולם.

רופא, ספרן ופוליטיקאי, חייל ב-AK, השתתף במרד ורשה. הוכר כחסיד אומות העולם.

טדיאוש רבילק מיאסלו הסתיר בזמן הכיבוש הגרמני את נחום, יעקב וצבי ויינברג.

משפטן, היסטוריון, דיפלומט, מרצה. בזמן מלחמה העולם השנייה היה שליח הממשלה הפולנית הגולה ובשנים 1943-1942 ניסה ליידע את המערב על פשע השואה המתרחשים בשטחים הכבושים על ידי גרמניה הנאצית. אחד המוכרים ביותר מבין חסידי אומות העולם.

היה זה הגטו הגדול ביותר במחוז פודקרפצקי. ביום סגירת הגטו היו בו כ-22 אלף יהודים מפשמישל והסביבה.

בזמן הכיבוש הנאצי הסתירו השתיים בכפר אלביגובה ליד לנצוט את הננה שטיין (קסטן). אחרים מבני משפחת קסטן הוסתרו על ידי משפחת טרשקוביץ'.

מגדלנה, פרצישק, טדאוש ומריה בנסייביץ' מן הכפר אוז'חובצה ליד פשמישל הצילו את יעקב ואאוגניה נאסן, סלומון ויצחק ארנפרוינד, יונק פרנק, מרצין טייך (דונינסקי), פייגה ויידנבאום, אדמונד אורנר, פלה שטנר, שמואל, יצחק וברטה ריינהרץ ויוסף ולוטה ויינדלינג.

יחד עם בעלה יאן היא ניהלה את גן החיות בוורשה; בזמן השואה היה הגן למקום מסתור ליהודים שהצליחו לצאת מגטו ורשה. משפחת ז'בינסקי עזרה בכך לכ-300 איש. הם הוכרו כחסידי אומות העולם.

הבכורה בין ילדי ויקטוריה ויוזף אולמה ממרקובה. יחד עם אחיה, הוריה ובני משפחות גולדמן, גרינפלד ודידנר הוצאה להורג על ידי ז'נדרמים גרמנים ב-24 במרס 1944.

בשטח קטן של גטו זה גרו כ-12 אלף איש. החיסול נמשך עד אפריל 1943.

המספר הכולל של קרבנות מחנה ההשמדה הגרמני בטרבלינקה הגיע לכ-800 אלף איש.

סופר, מחזאי. מיד עם הקמת הגטו בוורשה ניסה לסייע לתושביו. עבד עם ארגון ז'גוטה. הוכר כחסיד אומות העולם.

זואולוג בולט, מחברן של עבודות מדעיות חשובות, שנים רבות שימש מנהל גן החיות בוורשה. בזמן הכיבוש הגרמני הסתיר, יחד עם אשתו אנטונינה, בתחומי גן החיות קרוב ל-300 יהודים, לאחר שסייע להם להיחלץ מן הגטו. שני בני הזוג הוכרו כחסידי אומות העולם.

בפעולות החיסול (שהתרחשו גם ב-31 ביולי וב-3 באוגוסט רצחו הגרמנים במקום או גירשו למחנה ההשמדה בבלז'ץ למעלה מ-12 אלף איש.

ביום זה נכנס לכפר הצבא האדום ויצאו מן המסתור, בין היתר, בני משפחת ולץ שהסתתרו אצל משפחת שילאר וכן אברהם סגל שהתגורר אצל משפחת צווינאר.

שליח הממשלה הפולנית הגולה מסר לפרנקלין דלנו רוזוולט דוח של המחתרת הפולנית בדבר הכיבוש של פולין וחיסול האוכלוסייה היהודית.

ארגון מחתרתי לוחם של יהודי פולין, הארגון הידוע ביותר מכל ארגוני ההתנגדות בזמן מלחמת העולם השנייה. המפקד הראשון של הארגון היה מרדכי אניילביץ'.

התקוממות חמושה של תושבי ורשה הכבושה והמדינה כולה. בין הלוחמים היו גם מי שהוכרו אחר כך כחסידי אומות העולם: אירנה סנדלר, ולדיסלב ברטושבסקי, זופיה קוסאק, מייצ'יסלב פוג, אלכסנדר קמינסקי, יאן ז'בינסקי ועוד.

מחנה מעבר לשבויים שפעל בפלקיניה ליד פשבורסק היה מקום אחזקתה של האוכלוסייה היהודית מאזור ירוסלב. בסופו של דבר את רובם גירשו הגרמנים למחנה ההשמדה בבלז'ץ ואת חלקם רצחו ביערות בסביבה.

מחנך דגול, יוצר שיטת חינוך, יוצר שיטות עבודה מקוריות עם ילדים; שיטותיו הושתתו על שותפות ועל חינוך עצמי. חלוץ בתחום שמירה על זכויות הילדים. הוא נספה יחד עם 200 ילדים יהודים ועם עובדי בית היתומים בניהולו במחנה ההשמדה בטרבלינקה. הוא נשאר עם חניכיו עד הסוף, אף שהוצעה לו דרך להציל את חייו.

בזמן הכיבוש הגרמני הצילו בני המשפחה מן הכפר גרמבובה ליד טרנובז'ג את בני הזוג ליכטמן ואת בנם דוד.

סופרת, פעילה חברתית ימנית, הקימה והייתה חברה ב"חזית תקומת פולין". בזמן השואה הקימה יחד עם ונדה קרהלסקה את ארגון ז'גוטה. הצילה את חייהם של יהודים רבים, ביניהם מאוריצי גלבר ואווה וינינה פלדמן. הוכרה כחסידת אומות העולם.

עלון/מודעה שהופץ ברחובות ורשה ב-5000 עותקים. המחברת היא זופיה קוסאק, סופרת ופעילה קתולית. בדרך זו היא גינתה את חיסול העם היהודי שהגרמנים הפעילו בפולין הכבושה. היא קראה לחוגים הקתוליים לגלות אמפתיה והתנגדות חד משמעית נוכח הטרגדיה הזאת.

רופא ופעיל חברתי ופוליטי. בזמן המלחמה עבד יחד עם ארגון ז'גוטה. יחד עם אשתו נטליה הוכר כחסיד אומות העולם.

המוסד הוקם על פי החלטת הכנסת. משנת 1963 הוא מעניק את אות חסידי אומות העולם למי שהושיטו בזמן השואה עזרה ליהודים.

פעיל סוציאליסטי ועיתונאי משלזיה. יחד עם ידידו הדיפלומט ההונגרי יוזף אנטל האב הציל כחמשת אלפים יהודים. הוא נרצח במחנה הריכוז הגרמני מאוטהאוזן-גוסן. הוכר כחסיד אומות העולם .

נקבע על ידי הפרלמנט האירופי בשנת 2008, ביום השנה לחתימת חוזה ריבנטרופ-מולוטוב בשנת 1939. חוזה זה בין גרמניה לבין ברית המועצות חילק את אירופה לאזורי השפעה של שני המשטרים הטוטליטריים האלה. מטרת יום הזיכרון היא הנצחת קרבנות הגירושים ההמוניים וההרג ובו בזמן השרשת ערכי הדמוקרטיה וחיזוק השלום והיציבות באירופה.

מקימת סניף ז'גוטה בלבוב בשנת 1943. הוכרה כחסידת אומות העולם.

יוליה, יוזף וינינה (צ'רנוטה) באר מן הכפר מרקובה ליד לנצוט הסתירו בזמן הכיבוש הגרמני את יוסף, אידה, יואל, מניה וגניה ריזנבך.

משפחות בארוט ואורבנסקי הגישו עזרה ליוסף שטרנגר ולבתו בת העשר, גולדה.

בזמן השואה הצילו אנה ולודביק סמבורה וכן ילדיה של אנה – אאוגניוש וליכנובסקי וטרסה סוקולובסקה-וליכנובסקה בכפר יודלובה ליד יסלו את מלכה ואברהם פניכל ואת לאה חרש.

ביום זה תקפה גרמניה הנאצית את פולין ובכך החלו שש שנות כיבוש שטחה של הרפובליקה הפולנית השנייה. מלחמת העולם השנייה תבעה את חייהם של כששה מיליון אזרחים פולנים ובכללם כשלושה מיליון מיהודי פולין.

היו"ר הראשון של סניף ורשה של ארגון ז'גוטה, ארגן מקומות מסתור ומסמכים מזויפים עבור יהודים.

עובד הרכבת בגמלאות מפשמישל נתלה בעוון הגשת עזרה ליהודים.

השלושה, מן הכפר ליסה יאמי ליד לובצ'וב הצילו את מלכה סטופ. משפחתם של המצילים קיבלו את האות בספטמבר 2016 במוזיאון הפולנים שהצילו יהודים.

שניהם פעלו במחתרת הפולנית, קשישטוף לחם במרד ורשה, שניהם עבדו עם ארגון ז'גוטה. הם הצילו בוורשה בין היתר את אלכסנדרה ארטמן ואת בני משפחת טייכמן. אחרי המלחמה קשישטוף היה היסטוריון חשוב ומומחה לתולדות ורשה.

בני הזוג מדובייצק פעלו להצלת וילהלם רק, אשתו ואחיו, שמואל גולדשטיין, אשתו ושני ילדיהם, דוד פרנקל ובנו וכן ברוניסלב פלסן.

בזמן השואה הסתירו ויקטוריה ויוזף 8 יהודים, בני משפחות גולדמן, גרינפלד ודידנר. בעקבות הלשנה כולם נורו על ידי ז'נדרמים גרמנים ב-24 במרס 1944.

הצעירה בילדי ויקטוריה ויוזף אולמה מן הכפר מרקובה. יחד עם אחיה, אמה ההרה, אביה ועם היהודים שהסתתרו אצל המשפחה, בני משפחות גולדמן, גרינפלד ודידנר, נרצחה על ידי ז'נדרמים גרמנים ב-24 במרס 1944.

יהודי אורתודוכסי שנולד בכפר אוסטשיקי דולנה והתגורר בציריך. בזמן השואה התגייס לפעילות עם "קבוצת לאדוש". יחד עם דיפלומטים פולנים בברן הציל יהודים רבים בעזרת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית.

ביום זה פלשו צבאו בריה"מ לשטחי פולין, שהותקפה שבועיים קודם לכן על ידי גרמניה הנאצית, ותפסו את חלקה המזרחי. בכך חולקה פולין בין שני משטרים טוטליטריים: הנאצי והסטליניסטי.

בזמן השואה הקים יחד עם אחיו צ'סלב (משורר וחתן פרס נובל) בווילנה נקודת איסוף ליהודים המסתתרים. שני האחים הוכרו כחסידי אומות העולם.

הארגון היחיד בפולין המאגד את חסידי אומות העולם הפולנים, מושבו בוורשה.

הלנה ויאן צווינאר ממרקובה הסתירו אצלם את אברהם סגל, נער יהודי לנצוט, שנשאר אצלם עד סוף המלחמה.

בזמן הכיבוש הגרמני סייעה המורה מז'שוב למכר שלה, אברהם היינברג, להיחלץ מן הגטו ולנסוע לעבודות כפייה בגרמניה. היינבר, שהחליף את שמו אחרי המלחמה לרומן הרטה, היה לקולנוען שעבד עם בכירי הקולנוע בפולין ומחוצה לה.

כך כתבה בסיה:
"יום ראשון, 24.9.39
המצב הולך ורע. אנחנו גרים עכשיו במחסן כי כל הדירה שלנו נתפסה על ידי שני קצינים עם המשרת שלהם. זה היה בערב יום כיפור. היינו כבר בעיצומו של הצום. היינו צריכים להעביר את כל הדברים שלנו למחסן. יש לנו כאן מיטה וספה, ואיכשהו אנחנו מסתדרים. אבא ישן על הרצפה (…).
שרק לא יהיה יותר גרוע. ודווקא נראה שיהיה. אומרים שהרוסים תפסו כבר אדמות פולניות עד לבוב והם מתקדמים. אומרים שכאן יהיה הגבול, אבל שום דבר לא בטוח, כל אחד אומר משהו אחר.
ורשה עדיין מחזיקה מעמד, ואומרים שגם לבוב (…)
אנחנו לא יודעים מה קורה. אומרים שרוסיה תופסת שטחים מפולין בהסכמת הגרמנים, לפחות זה מה שכולם אומרים, אבל האם זה באמת כך…
אומרים שבפשמישל קורים דברים נוראים. יורים ביהודים סתם כך. רבים מהם מגורשים אל מעבר לנהר סאן ולא מקבלים שום דבר לדרך. בירוסלב חייבים כולם למסור את כלי הכסף שבידיהם לעירייה. שם הרבה יותר גרוע מאשר אצלנו. אני רק הייתי רוצה לנסוע לאמריקה.
סוף"

בזמן השואה הם הסתירו בכפר רודקה ליד ירוסלב את לייזר ורובין ברטן.

בזמן הכיבוש הגרמני הם הסתירו בעיירה לסק את יפה ונתן וולוך.

את הרעיון הגו זופיה קוסאק וונדה קרהלסקה-פיליפוביץ'. בשנת 1942 הפכה המועצה לארגון העזרה ליהודים "ז'גוטה".

הגטו הגדול ביותר בתחומי גנרלגוברנמן ובכל אירופה הכבושה בידי הנאצים. בתקופות שיא היו בגטו עד כ-450 אלף יהודים. הגטו חוסל סופית במאי 1943.

אחת מששת ילדיהם של ויקטוריה ויוזף אולמה. יחד עם אחיה, אמה ההרה ואביה וכן עם היהודים שהוסתרו, בני משפחות גולדמן, גרינפלד ודידנר, נרצחה על ידי ז'נדרמים גרמנים ב-24. במרס 1944.

בכפר דלוגה ליד סאנוק הסתירה בזמן השואה את אווה מרגוליס ואת רוזה סחבס.

משפטן, עורך דין ושופט, אחיו של גוסטב, סופר ומבקר ספרות. בזמן המלחמה היה מעורב עם אשתו פליציה בעזרה ליהודים. עבד יחד עם ארגון ז'גוטה, הקים בביתו בוורשה תא מחתרתי בשם "פליציה" ששימש תחנת מעבר לכ-500.

פעילה חברתית. בזמן השואה הייתה חברה בארגון ז'גוטה ויחד עם אירנה סנדלר עסקה בהצלת ילדים יהודים.

הלנה (לנה) – שחקנית ומחנכת, ואביה אלכסנדר, שחקן ומחנך אף הוא וגם בימאי ומנהל תיאטרון, היו נותנים מחסה ליהודים. הודות להם שרדו את השואה בין היתר מריה נודל, יוזף אורחון (נודל) ודוד אפשטיין.

משפטן, פעיל חברתי ופוליטי, איש הימין הפולני. בזמן הכיבוש הנאצי חבר ב-AK ובכוחות המזוינים של פולין. יחד עם אביו וויצך עבד עם ארגון ז'גוטה. בין השאר עזר לאנולה רוזנטל בכך שהשיג בשבילה מסמכים מזויפים.

בזמן הכיבוש הגרמני פעלו מריאנה, הוריה ואחיה במחתרת. בעוון עזרתם לפרטיזנים הגרמנים נרצחו ארבעת אחיה. הם פעלו בעיירה פיאסקי ועזרו ליהודי הגטו המקומי בהספקת מזון, תרופות ומסמכים. במשק שלהם הסתירו יותר מעשרה יהודים, בין השאר את יוסף הוניג, אחיו ואביו. מריאנה, אחיה אלכסנדר ומקסימיליאן וכן הוריה אנה ואיגנצי. הוכרו כחסידי אומות העולם.

משפטן, פובליציסט ופעיל התנועה הלאומית, בשנים 1940- 1942. נכלא בכלא פביאק, ובמחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ונוינגמה. משנת 1942 פעל עם ז'גוטה. הוכר כחסיד אומות העולם.

בתחומי גנרלגוברנמן הונהג עונש מוות ליהודים אשר יצאו ללא אישור מן הגטאות ולפולנים שעזרו ליהודים.

בזמן הכיבוש הגרמני הצילו את בלימה שיף כאשר הסתירו אותה בביתם בכפר דינובו.

רופאה אנסטזיולוגית ומומחית למחלות דם בקרב ילדים, השתתפה במרד ורשה. בזמן הכיבוש הגרמני עזרה ליהודים יחד עם בעלה פליקס קנבוס בכך שניתחה אותם להעלמת הופעתם היהודית.

בכפר גמביצ'נה ליד פילזנו פעלו להצלת אדלה וולק וכן לאון ומייטק שנפס.

בזמן הכיבוש הנאצי, בכפר צרגובה ליד דוקלה, הם הצילו את יושוע ויוסף גוזיק.

בזמן הכיבוש הנאצי, בפר אודז'קון ליד קרוסנו הם קיבלו בצל קורתם את צפורה כץ (ראם) כשהם מציגים אותה כיתומה נוצרייה שהם אימצו, ובכך הצילו את חייה.

הנזירות אלפונסה (אאוגניה וונסובסקה רנוט), ליגוריה (אנה גרנדה), ברנרדה (רוזליה סידלקו), אמיליה (לאוקדיה יושקביץ) מפשמישל פעלו בזמן הכיבוש הגרמני להצלת מרים ריינהרץ-קליין, הדי רוזן, יוליאן אוסטרובסקי, זופיה הורן, בטי מילצ'ין, אהובה ליסה, אביבה פוגלמן, אדוארד גולדברג, בתיה פרידמן-גורטלר, הנקה רובין, גבי קליין, צופי פרידמן וגבריאלה קורן.

משפטנית, שהתגוררה בזמן המלחמה בז'שוב, ברחוב קרקובסקה 4, הגישה סיוע ליהודים. כאשר אחד מהם נעצר על ידי הגסטפו ומסר את שמה, נאלצה בוצ'ר לברוח לוורשה. היא התגוררה סמוך לגטו והמשיכה לסייע ליהודים, הפעם לאחים רוזנהולץ. בוצ'ר לחמה במרד ורשה.

את העץ המוקדש לארגון ז'גוטה, הארגון הממשלתי היחיד בכל רחבי אירופה שמטרתו הייתה להציל יהודים, נטעו בטכס חגיגי מריה קאן וולדיסלב ברטושבסקי, חברי ארגון ז'גוטה וחסידי אומות העולם.

בני הזוג שהתגוררו בפשבורסק הסתירו את ירחמיאל ברגנר.

מהגר פולני המתגורר בצרפת, אשר יחד עם אשתו מריה סייע ליהודים. הם עזרו אז לצבייה ולדוד זילברברג, לאמם סילבניה. בני הזוג הוכרו כחסידי אומות העולם.

במחנה ההשמדה הגרמני בבלז'ץ רצחו הגרמנים בין מרס לדצמבר 1942 כ-450 אלף איש, רובם יהודי פולין, אך גם יהודים מגרמניה, אוסטריה, צ'כיה וסלובקיה.

בזמן הכיבוש גרמני הצילו קטז'ינה ובנה אאוגניוש שיפנר מן הכפר כוז'לוב ליד מיילץ את יענקל הלר, מקסימיליאן גורס ומטילדה ודוד זוקרברוט.

פוליטיקאי, פובליציסט, קצין מודיעין ב-AK, פעיל בארגון ז'גוטה מאז דצמבר 1942, פעיל במשרד הפנים של הממשלה הגולה ומנהל מחלקת היהודים בממשלה הגולה.

שחקן קולנוע ותיאטרון, זמר אופרה וזמר פופ. בזמן השואה פעל יחד עם רעייתו ינינה להצלת ולדיסלב שפילמן, פסנתרן דגול ממוצא יהודי.

נזירה דומיניקנית, מתה בגיל 110. בזמן הכיבוש הגרמני הסתירה יחד עם נזירות דומיניקניות אחרות במנזר בווילנה יותר מעשרה יהודים. הוכרה כחסידת אומות העולם.

ספורטאי, פעיל ספורט, ספרן, בעלים משותף של ההוצאה לאור גבתנר וולף, חייל, לחם במרד ורשה, מת כשבוי מלחמה כתוצאה מן הפצעים שנפצע במרד. הושיט עזרה בין היתר למשפחת אברהמר אותם הצליח להבריח להונגריה. הוכר כחסיד אומות העולם.

רופא כירורג, בזמן המלחמה ערך ניתוחים פלסטיים לטשטוש תווי פנים יהודים. אשתו אירנה סייעה בידו כאנסטזיולוגית. שניהם השתתפו במרד ורשה. הוכרו כחסידי אומות העולם.

ז'נדרמים גרמנים רצחו 4 אנשים על שסיפקו מזון ליהודים שהסתתרו ביער.

רופאה, קצינה בצבא הפולני, קצינה במחתרת, השתתפה במרד ורשה, מפקדת מחלקת מיקוש של נשים. בזמן השואה הגישה עזרה ליהודים כשהיא מסתירה אצלה בבית בין השאר את אנה אשכנזי. היא שיתפה פעולה עם ארגון ז'גוטה והגישה עזרה רפואית ליהודים שהסתתרו ברחבי ורשה.

רופאה גינקולוגית. בזמן הכיבוש הגרמני פעלה במחתרת ושיתפה פעולה גם עם ארגון ז'גוטה. היא עזרה גם למשפחת ציגאן בוורשה שהסתירו יהודים. כעבור שנים הוכרה יחד עם משפחת ציגאן כחסידת אומות העולם.

ביום זה הוציאו שלטונות הכיבוש של הגנרלגוברנמן צו המחייב יהודים לענוד על יד ימין סרט זרוע עם מגן דוד. כוונת השלטון הנאצי הייתה להקל על זיהוי וגם להשפיל ולבודד את היהודים משאר האוכלוסייה.

ארגון ז'גוטה הוקם בעידוד נציגות הממשלה הגולה לפולין והיה המוסד הממלכתי היחיד ברחבי אירופה הכבושה שנוצר כדי לעזור ליהודים. בארגון פעלו אנשים מחוגים חברתיים ופוליטיים שונים, פולנים ויהודים כאחת. מעריכים כי העזרה שהושיט הארגון הגיעה לכמה עשרות אלפים יהודים.

פסנתרן ומלחין דגול שהתגורר בוורשה. בזמן השואה איבד את כל משפחתו. הוא הסתתר אצל פולנים, בין השאר אצל ינינה ואנדז'י בוגוצקי שהסתייעו בין השאר גם בוויטולד לוטוסלבסקי. ברגע המכריע חס על חייו קצין ורמכט, וילם הוזנפלד.

בעוון עזרה ליהודים הרגו הגרמנים 31 פולנים, בכלל זה שבעת בני משפחת קובלסקי, בני משפחות קוסיור, אובוחביץ', וסקוצ'ילס. כמעט כולם נשרפו חיים.

אחד מששת ילדיהם של ויקטוריה ויוזף אולמה ממרקובה. נרצח על ידי הגרמנים יחד עם הוריו ואחיו ועם היהודים שהסתתרו אצל המשפחה ב-24 במרס 1944.

דיפלומט ופוליטיקאי, ציר ביפן ושגריר בברית המועצות. שר החוץ בממשלה הפולנית הגולה. ארגן עזרה לפליטים יהודים ביפן ובשנגחאי.

יותר מעשרה מתושבי הכפר נרצחו על ידי הגרמנים בעוון אהדה למחתרת ועזרה ליהודים מסתתרים.

מחנה ההשמדה הגרמני הראשון על אדמת פולין היה מרכז השמדה המונית של יהודים. כבר בדצמבר 1941 נרצחו שם בגז פליטה כ-700 יהודים. מעריכים כי בתקופת הפעילות של מחנה זה נרצחו בו 150 עד 350 אלף איש.

אשתו של יוזף אולמה ואם ששת ילדיו. יחד עם בעלה וילדיה, כשהיא בהיריון מתקדם, נרצחה על ידי ז'נדרמים גרמנים על הסתרת משפחות גולדמן, גרינפלד ודידנר, ב-24 במרס 1944.

שחקנית ומחנכת. בזמן הכיבוש הגרמני יחד עם הוריה הושיטה עזרה ליוזף אוחרון, הלנה והנה כספרי, דוד אפשטיין, לאון פיינר, מריה נודל וכן לעורך דין ששמו אינו ידוע. הוכרה כחסידת אומות העולם.

משורר, מסאי ומתרגם. בזמן הכיבוש הגרמני, יחד עם אשתו מרינה, הסתיר בביתם בוורשה יותר מעשרה יהודים, בכללם המשורר טדיאוש הולנדר, הנער יאן וילק ומשפחת טננבאום. בני הזוג הוכרו כחסידי אומות העולם.

היהודים נתפסו במצוד שערכו הגרמנים יום קודם, הם אוכסנו בלילה במרתף אחד הבתים במרקובה. עם שחר הוליכו אותם הגרמנים לקצה הכפר וירו בסך הכול בכשלושים איש.

אמנים, מו"לית. אחת ממקימות הוועד הזמני לעזרת היהודים שהיה אחר כך לארגון ז'גוטה.

פרופסור ברפואת ילדים, בזמן הכיבוש הגרמני עבד ברוזבדובו. לעתים קרובות היה נכנס לגטו כדי לטפל ביהודי המקום. כאשר חבר רופא, סטניסלב מטולביץ', גילה שבעזרת חיידק לא מזיק במיוחד מקבלים תשובה חיובית בבדיקת טיפוס הבהרות, הוא החל לנצל את החיידק כדי ליצור מראית-עין של מגפה ולהרחיק את הגרמנים מן האוכלוסייה המקומית. בכך הוא הציל רבים מתושבי רוזבדובו והסביבה.

במכתב מבקש נשיא פולין בגולה מן האפיפיור להתערב בעניין הרצח ההמוני של פולנים ויהודים בפולין הכבושה.

כומר ישועי, מינהלן במחסה בז'ירוביצה וכומר במנזר בסלונים. בזמן השואה קרא לעזור ליהודים, אסף תרומות למענם, הוציא תעודות טבילה מזויפות ופעמים רבות נכנס אל הגטו. את היהודים שהוציא משם הסתיר בבית הכומר, בבתים בסביבה ובמנזר. יחד עם הנזירות אווה נוישבסקה ומרתה וולובסקה נאסר על ידי גרמנים ונרצח. יחד אתו נרצחו כמה עשרות פולנים אחרים.

שניהם אוהבי הרים, היא הייתה מתרגמת ובנה היה מוזיקולוג, סופר ומלחין. בזמן הכיבוש הגרמני הצילו לפחות 7 אנשים שהוסתרו בדירתם בוורשה.

דיפלומט, סגן מנהל צירות פולין בברן בשנים 1938-1945, חבר ב"קבוצת לאדוש" שפעלה בזמן השואה להצלת יהודים בעזרת הכנת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית.

פוליטיקאי, דיפלומט ופובליציסט. היה שגריר פולין בברן, יצר ארגון שנודע אחר כך בשם "קבוצת לאדוש" שבה היו חברים כמה דיפלומטים פולנים ונציגי קהילות יהודיות בשוויץ; בעזרת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית ניסו להציל יהודים ברחבי אירופה.

עיתונאי, חייל ב-AK, לחם במרד ורשה, פעיל בארגון קומבטנטים ומחברם של זיכרונות מימי המלחמה. בזמן הכיבוש הגרמני עזר יחד עם אשתו ברברה בוורשה בין השאר לאנה באיר דרטנר ואירנה פילוזוף. שניהם הוכרו כחסידי אומות העולם.

בזמן הכיבוש הגרמני, בעיר פשמישל, פעלה להצלת יעקב ברגר ולאורה בוגצ'בסקה

פוליטיקאי, דיפלומט ופובליציסט. היה שגריר פולין בברן, יצר ארגון שנודע אחר כך בשם "קבוצת לאדוש" שבה היו חברים כמה דיפלומטים פולנים ונציגי קהילות יהודיות בשוויץ; בעזרת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית ניסו להציל יהודים ברחבי אירופה.

סופרת, מחברת ספרים לילדים, פעילה חברתית, חברה בארגון ז'גוטה. יחד עם ולדיסלב ברטושבסקי נטעה בשנת 1963 עץ בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.