בזמן השואה הקים יחד עם אחיו צ'סלב (משורר וחתן פרס נובל) בווילנה נקודת איסוף ליהודים המסתתרים. שני האחים הוכרו כחסידי אומות העולם.

הארגון היחיד בפולין המאגד את חסידי אומות העולם הפולנים, מושבו בוורשה.

הלנה ויאן צווינאר ממרקובה הסתירו אצלם את אברהם סגל, נער יהודי לנצוט, שנשאר אצלם עד סוף המלחמה.

בזמן הכיבוש הגרמני סייעה המורה מז'שוב למכר שלה, אברהם היינברג, להיחלץ מן הגטו ולנסוע לעבודות כפייה בגרמניה. היינבר, שהחליף את שמו אחרי המלחמה לרומן הרטה, היה לקולנוען שעבד עם בכירי הקולנוע בפולין ומחוצה לה.

כך כתבה בסיה:
"יום ראשון, 24.9.39
המצב הולך ורע. אנחנו גרים עכשיו במחסן כי כל הדירה שלנו נתפסה על ידי שני קצינים עם המשרת שלהם. זה היה בערב יום כיפור. היינו כבר בעיצומו של הצום. היינו צריכים להעביר את כל הדברים שלנו למחסן. יש לנו כאן מיטה וספה, ואיכשהו אנחנו מסתדרים. אבא ישן על הרצפה (…).
שרק לא יהיה יותר גרוע. ודווקא נראה שיהיה. אומרים שהרוסים תפסו כבר אדמות פולניות עד לבוב והם מתקדמים. אומרים שכאן יהיה הגבול, אבל שום דבר לא בטוח, כל אחד אומר משהו אחר.
ורשה עדיין מחזיקה מעמד, ואומרים שגם לבוב (…)
אנחנו לא יודעים מה קורה. אומרים שרוסיה תופסת שטחים מפולין בהסכמת הגרמנים, לפחות זה מה שכולם אומרים, אבל האם זה באמת כך…
אומרים שבפשמישל קורים דברים נוראים. יורים ביהודים סתם כך. רבים מהם מגורשים אל מעבר לנהר סאן ולא מקבלים שום דבר לדרך. בירוסלב חייבים כולם למסור את כלי הכסף שבידיהם לעירייה. שם הרבה יותר גרוע מאשר אצלנו. אני רק הייתי רוצה לנסוע לאמריקה.
סוף"

בזמן השואה הם הסתירו בכפר רודקה ליד ירוסלב את לייזר ורובין ברטן.

בזמן הכיבוש הגרמני הם הסתירו בעיירה לסק את יפה ונתן וולוך.

את הרעיון הגו זופיה קוסאק וונדה קרהלסקה-פיליפוביץ'. בשנת 1942 הפכה המועצה לארגון העזרה ליהודים "ז'גוטה".

הגטו הגדול ביותר בתחומי גנרלגוברנמן ובכל אירופה הכבושה בידי הנאצים. בתקופות שיא היו בגטו עד כ-450 אלף יהודים. הגטו חוסל סופית במאי 1943.

אחת מששת ילדיהם של ויקטוריה ויוזף אולמה. יחד עם אחיה, אמה ההרה ואביה וכן עם היהודים שהוסתרו, בני משפחות גולדמן, גרינפלד ודידנר, נרצחה על ידי ז'נדרמים גרמנים ב-24. במרס 1944.

בכפר דלוגה ליד סאנוק הסתירה בזמן השואה את אווה מרגוליס ואת רוזה סחבס.

משפטן, עורך דין ושופט, אחיו של גוסטב, סופר ומבקר ספרות. בזמן המלחמה היה מעורב עם אשתו פליציה בעזרה ליהודים. עבד יחד עם ארגון ז'גוטה, הקים בביתו בוורשה תא מחתרתי בשם "פליציה" ששימש תחנת מעבר לכ-500.

פעילה חברתית. בזמן השואה הייתה חברה בארגון ז'גוטה ויחד עם אירנה סנדלר עסקה בהצלת ילדים יהודים.

הלנה (לנה) – שחקנית ומחנכת, ואביה אלכסנדר, שחקן ומחנך אף הוא וגם בימאי ומנהל תיאטרון, היו נותנים מחסה ליהודים. הודות להם שרדו את השואה בין היתר מריה נודל, יוזף אורחון (נודל) ודוד אפשטיין.

משפטן, פעיל חברתי ופוליטי, איש הימין הפולני. בזמן הכיבוש הנאצי חבר ב-AK ובכוחות המזוינים של פולין. יחד עם אביו וויצך עבד עם ארגון ז'גוטה. בין השאר עזר לאנולה רוזנטל בכך שהשיג בשבילה מסמכים מזויפים.

בזמן הכיבוש הגרמני פעלו מריאנה, הוריה ואחיה במחתרת. בעוון עזרתם לפרטיזנים הגרמנים נרצחו ארבעת אחיה. הם פעלו בעיירה פיאסקי ועזרו ליהודי הגטו המקומי בהספקת מזון, תרופות ומסמכים. במשק שלהם הסתירו יותר מעשרה יהודים, בין השאר את יוסף הוניג, אחיו ואביו. מריאנה, אחיה אלכסנדר ומקסימיליאן וכן הוריה אנה ואיגנצי. הוכרו כחסידי אומות העולם.

משפטן, פובליציסט ופעיל התנועה הלאומית, בשנים 1940- 1942. נכלא בכלא פביאק, ובמחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ונוינגמה. משנת 1942 פעל עם ז'גוטה. הוכר כחסיד אומות העולם.

בתחומי גנרלגוברנמן הונהג עונש מוות ליהודים אשר יצאו ללא אישור מן הגטאות ולפולנים שעזרו ליהודים.

בזמן הכיבוש הגרמני הצילו את בלימה שיף כאשר הסתירו אותה בביתם בכפר דינובו.

רופאה אנסטזיולוגית ומומחית למחלות דם בקרב ילדים, השתתפה במרד ורשה. בזמן הכיבוש הגרמני עזרה ליהודים יחד עם בעלה פליקס קנבוס בכך שניתחה אותם להעלמת הופעתם היהודית.

בכפר גמביצ'נה ליד פילזנו פעלו להצלת אדלה וולק וכן לאון ומייטק שנפס.

בזמן הכיבוש הנאצי, בכפר צרגובה ליד דוקלה, הם הצילו את יושוע ויוסף גוזיק.

בזמן הכיבוש הנאצי, בפר אודז'קון ליד קרוסנו הם קיבלו בצל קורתם את צפורה כץ (ראם) כשהם מציגים אותה כיתומה נוצרייה שהם אימצו, ובכך הצילו את חייה.

הנזירות אלפונסה (אאוגניה וונסובסקה רנוט), ליגוריה (אנה גרנדה), ברנרדה (רוזליה סידלקו), אמיליה (לאוקדיה יושקביץ) מפשמישל פעלו בזמן הכיבוש הגרמני להצלת מרים ריינהרץ-קליין, הדי רוזן, יוליאן אוסטרובסקי, זופיה הורן, בטי מילצ'ין, אהובה ליסה, אביבה פוגלמן, אדוארד גולדברג, בתיה פרידמן-גורטלר, הנקה רובין, גבי קליין, צופי פרידמן וגבריאלה קורן.

משפטנית, שהתגוררה בזמן המלחמה בז'שוב, ברחוב קרקובסקה 4, הגישה סיוע ליהודים. כאשר אחד מהם נעצר על ידי הגסטפו ומסר את שמה, נאלצה בוצ'ר לברוח לוורשה. היא התגוררה סמוך לגטו והמשיכה לסייע ליהודים, הפעם לאחים רוזנהולץ. בוצ'ר לחמה במרד ורשה.

את העץ המוקדש לארגון ז'גוטה, הארגון הממשלתי היחיד בכל רחבי אירופה שמטרתו הייתה להציל יהודים, נטעו בטכס חגיגי מריה קאן וולדיסלב ברטושבסקי, חברי ארגון ז'גוטה וחסידי אומות העולם.

בני הזוג שהתגוררו בפשבורסק הסתירו את ירחמיאל ברגנר.

מהגר פולני המתגורר בצרפת, אשר יחד עם אשתו מריה סייע ליהודים. הם עזרו אז לצבייה ולדוד זילברברג, לאמם סילבניה. בני הזוג הוכרו כחסידי אומות העולם.

במחנה ההשמדה הגרמני בבלז'ץ רצחו הגרמנים בין מרס לדצמבר 1942 כ-450 אלף איש, רובם יהודי פולין, אך גם יהודים מגרמניה, אוסטריה, צ'כיה וסלובקיה.

בזמן הכיבוש גרמני הצילו קטז'ינה ובנה אאוגניוש שיפנר מן הכפר כוז'לוב ליד מיילץ את יענקל הלר, מקסימיליאן גורס ומטילדה ודוד זוקרברוט.

פוליטיקאי, פובליציסט, קצין מודיעין ב-AK, פעיל בארגון ז'גוטה מאז דצמבר 1942, פעיל במשרד הפנים של הממשלה הגולה ומנהל מחלקת היהודים בממשלה הגולה.

שחקן קולנוע ותיאטרון, זמר אופרה וזמר פופ. בזמן השואה פעל יחד עם רעייתו ינינה להצלת ולדיסלב שפילמן, פסנתרן דגול ממוצא יהודי.

נזירה דומיניקנית, מתה בגיל 110. בזמן הכיבוש הגרמני הסתירה יחד עם נזירות דומיניקניות אחרות במנזר בווילנה יותר מעשרה יהודים. הוכרה כחסידת אומות העולם.

ספורטאי, פעיל ספורט, ספרן, בעלים משותף של ההוצאה לאור גבתנר וולף, חייל, לחם במרד ורשה, מת כשבוי מלחמה כתוצאה מן הפצעים שנפצע במרד. הושיט עזרה בין היתר למשפחת אברהמר אותם הצליח להבריח להונגריה. הוכר כחסיד אומות העולם.

רופא כירורג, בזמן המלחמה ערך ניתוחים פלסטיים לטשטוש תווי פנים יהודים. אשתו אירנה סייעה בידו כאנסטזיולוגית. שניהם השתתפו במרד ורשה. הוכרו כחסידי אומות העולם.

ז'נדרמים גרמנים רצחו 4 אנשים על שסיפקו מזון ליהודים שהסתתרו ביער.

רופאה, קצינה בצבא הפולני, קצינה במחתרת, השתתפה במרד ורשה, מפקדת מחלקת מיקוש של נשים. בזמן השואה הגישה עזרה ליהודים כשהיא מסתירה אצלה בבית בין השאר את אנה אשכנזי. היא שיתפה פעולה עם ארגון ז'גוטה והגישה עזרה רפואית ליהודים שהסתתרו ברחבי ורשה.

רופאה גינקולוגית. בזמן הכיבוש הגרמני פעלה במחתרת ושיתפה פעולה גם עם ארגון ז'גוטה. היא עזרה גם למשפחת ציגאן בוורשה שהסתירו יהודים. כעבור שנים הוכרה יחד עם משפחת ציגאן כחסידת אומות העולם.

ביום זה הוציאו שלטונות הכיבוש של הגנרלגוברנמן צו המחייב יהודים לענוד על יד ימין סרט זרוע עם מגן דוד. כוונת השלטון הנאצי הייתה להקל על זיהוי וגם להשפיל ולבודד את היהודים משאר האוכלוסייה.

ארגון ז'גוטה הוקם בעידוד נציגות הממשלה הגולה לפולין והיה המוסד הממלכתי היחיד ברחבי אירופה הכבושה שנוצר כדי לעזור ליהודים. בארגון פעלו אנשים מחוגים חברתיים ופוליטיים שונים, פולנים ויהודים כאחת. מעריכים כי העזרה שהושיט הארגון הגיעה לכמה עשרות אלפים יהודים.

פסנתרן ומלחין דגול שהתגורר בוורשה. בזמן השואה איבד את כל משפחתו. הוא הסתתר אצל פולנים, בין השאר אצל ינינה ואנדז'י בוגוצקי שהסתייעו בין השאר גם בוויטולד לוטוסלבסקי. ברגע המכריע חס על חייו קצין ורמכט, וילם הוזנפלד.

בעוון עזרה ליהודים הרגו הגרמנים 31 פולנים, בכלל זה שבעת בני משפחת קובלסקי, בני משפחות קוסיור, אובוחביץ', וסקוצ'ילס. כמעט כולם נשרפו חיים.

אחד מששת ילדיהם של ויקטוריה ויוזף אולמה ממרקובה. נרצח על ידי הגרמנים יחד עם הוריו ואחיו ועם היהודים שהסתתרו אצל המשפחה ב-24 במרס 1944.

דיפלומט ופוליטיקאי, ציר ביפן ושגריר בברית המועצות. שר החוץ בממשלה הפולנית הגולה. ארגן עזרה לפליטים יהודים ביפן ובשנגחאי.

יותר מעשרה מתושבי הכפר נרצחו על ידי הגרמנים בעוון אהדה למחתרת ועזרה ליהודים מסתתרים.

מחנה ההשמדה הגרמני הראשון על אדמת פולין היה מרכז השמדה המונית של יהודים. כבר בדצמבר 1941 נרצחו שם בגז פליטה כ-700 יהודים. מעריכים כי בתקופת הפעילות של מחנה זה נרצחו בו 150 עד 350 אלף איש.

אשתו של יוזף אולמה ואם ששת ילדיו. יחד עם בעלה וילדיה, כשהיא בהיריון מתקדם, נרצחה על ידי ז'נדרמים גרמנים על הסתרת משפחות גולדמן, גרינפלד ודידנר, ב-24 במרס 1944.

שחקנית ומחנכת. בזמן הכיבוש הגרמני יחד עם הוריה הושיטה עזרה ליוזף אוחרון, הלנה והנה כספרי, דוד אפשטיין, לאון פיינר, מריה נודל וכן לעורך דין ששמו אינו ידוע. הוכרה כחסידת אומות העולם.

משורר, מסאי ומתרגם. בזמן הכיבוש הגרמני, יחד עם אשתו מרינה, הסתיר בביתם בוורשה יותר מעשרה יהודים, בכללם המשורר טדיאוש הולנדר, הנער יאן וילק ומשפחת טננבאום. בני הזוג הוכרו כחסידי אומות העולם.

היהודים נתפסו במצוד שערכו הגרמנים יום קודם, הם אוכסנו בלילה במרתף אחד הבתים במרקובה. עם שחר הוליכו אותם הגרמנים לקצה הכפר וירו בסך הכול בכשלושים איש.

אמנים, מו"לית. אחת ממקימות הוועד הזמני לעזרת היהודים שהיה אחר כך לארגון ז'גוטה.

פרופסור ברפואת ילדים, בזמן הכיבוש הגרמני עבד ברוזבדובו. לעתים קרובות היה נכנס לגטו כדי לטפל ביהודי המקום. כאשר חבר רופא, סטניסלב מטולביץ', גילה שבעזרת חיידק לא מזיק במיוחד מקבלים תשובה חיובית בבדיקת טיפוס הבהרות, הוא החל לנצל את החיידק כדי ליצור מראית-עין של מגפה ולהרחיק את הגרמנים מן האוכלוסייה המקומית. בכך הוא הציל רבים מתושבי רוזבדובו והסביבה.

במכתב מבקש נשיא פולין בגולה מן האפיפיור להתערב בעניין הרצח ההמוני של פולנים ויהודים בפולין הכבושה.

כומר ישועי, מינהלן במחסה בז'ירוביצה וכומר במנזר בסלונים. בזמן השואה קרא לעזור ליהודים, אסף תרומות למענם, הוציא תעודות טבילה מזויפות ופעמים רבות נכנס אל הגטו. את היהודים שהוציא משם הסתיר בבית הכומר, בבתים בסביבה ובמנזר. יחד עם הנזירות אווה נוישבסקה ומרתה וולובסקה נאסר על ידי גרמנים ונרצח. יחד אתו נרצחו כמה עשרות פולנים אחרים.

שניהם אוהבי הרים, היא הייתה מתרגמת ובנה היה מוזיקולוג, סופר ומלחין. בזמן הכיבוש הגרמני הצילו לפחות 7 אנשים שהוסתרו בדירתם בוורשה.

דיפלומט, סגן מנהל צירות פולין בברן בשנים 1938-1945, חבר ב"קבוצת לאדוש" שפעלה בזמן השואה להצלת יהודים בעזרת הכנת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית.

פוליטיקאי, דיפלומט ופובליציסט. היה שגריר פולין בברן, יצר ארגון שנודע אחר כך בשם "קבוצת לאדוש" שבה היו חברים כמה דיפלומטים פולנים ונציגי קהילות יהודיות בשוויץ; בעזרת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית ניסו להציל יהודים ברחבי אירופה.

עיתונאי, חייל ב-AK, לחם במרד ורשה, פעיל בארגון קומבטנטים ומחברם של זיכרונות מימי המלחמה. בזמן הכיבוש הגרמני עזר יחד עם אשתו ברברה בוורשה בין השאר לאנה באיר דרטנר ואירנה פילוזוף. שניהם הוכרו כחסידי אומות העולם.

בזמן הכיבוש הגרמני, בעיר פשמישל, פעלה להצלת יעקב ברגר ולאורה בוגצ'בסקה

פוליטיקאי, דיפלומט ופובליציסט. היה שגריר פולין בברן, יצר ארגון שנודע אחר כך בשם "קבוצת לאדוש" שבה היו חברים כמה דיפלומטים פולנים ונציגי קהילות יהודיות בשוויץ; בעזרת דרכונים מזויפים של מדינות אמריקה הלטינית ניסו להציל יהודים ברחבי אירופה.

סופרת, מחברת ספרים לילדים, פעילה חברתית, חברה בארגון ז'גוטה. יחד עם ולדיסלב ברטושבסקי נטעה בשנת 1963 עץ בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.