יוזף וויקטוריה אולמה התגוררו בכפר מארקובה בן ארבעת אלפים וחמש מאות הנפשות. הכפר השתייך לפני המלחמה למחוז לבוב וכיום הוא מצוי בתחומיו של מחוז פודקארפאצקייה.
על אף העוני וסיכון החיים תחת הכיבוש הגרמני, ככל הנראה בשלהי 1942 בני הזוג אולמה העניקו מחסה לשמונה יהודים: לשאול גולדמן וארבעת בניו ששמותיהם לא נודעו (בלאנצוט הם כונו "שאל") וכן לשתי בנותיו ולנכדתו של חיים גולדמן ממארקובה – לאה (לייקה) דידנר ובתה ששמה לא נודע, וגניה (גולדה) גרינפלד. ככל הנראה היה זה "השוטר הכחול" מלאנצוט ולודז'ימייש לש שהלשין לגרמנים כי משפחת אולמה מסתירה בביתה יהודים. לפנות בוקר ב-24 במרץ 1944 הגיעו אל ביתה חמישה ז'נדרמים גרמנים וכמה "שוטרים כחולים" תחת פיקודו של הסגן איילרט דיקן. תחילה נרצחו היהודים ואחר כך יוזף וויקטוריה (שהייתה בחודש השביעי להריונה). אז החליט דיקן להרוג גם את הילדים. תוך רגעים ספורים הוצאו להורג שבעה עשר אנשים (בהם התינוק שויקטוריה החלה ללדת בעת ההוצאה להורג).
בשנת 1995 זכו ויקטוריה ויוזף אולמה בתואר חסידי אומות העולם שלאחר המוות. בשנת 2010 העניק להם נשיא פולין לך קאצ'ינסקי את העיטור "פולוניה רסטיטוטה". בשנת 2003 נפתח בבישופות פשמישל תהליך הבירוך של משפחת אולמה, אשר מתנהל כרגע בוותיקאן.